מהי חרדה ולמה אנחנו פוחדים?

החרדה היא למעשה סוג של אזעקת אזהרה פנימית. מבחינה הגדרה רחבה, חרדה היא "מצב המתבטא בסימפטומים פסיכולוגיים וגופניים הנגרמים מתחושת חשש מאיום נתפס". בניגוד לפחד, שהוא תגובה מיידית לאיום ממשי ומוחשי, חרדה היא תחושה עמומה יותר של דאגה או אימה מפני איום אפשרי – גם אם אינו נוכח כרגע. למשל, כאשר מדברים על מלחמה או על איום הטילים מאירן, רבים חווים חרדה כללית גם בלי שסכנה עומדת ממש על הסף וכשאין ברגעים אלו אזעקה. תחושות של אי-שקט, דופק מהיר, הזעה, רעד ודמיונות מפחידים הן תגובות טיפוסיות של חרדה, ביטוי לכך שהגוף נכנס לכוננות לחימה או בריחה.

מנגנון החרדה נולד בנו כדי להגן עלינו. פחד וחרדה הם תגובות נורמליות ומועילות למצבי חיים רבים – מנגנוני הגנה אלו נועדו כדי למנוע מאיתנו להיכנס למצבים שעלולים להיות מסוכנים, ולעזור לנו להימלט מהם אם כבר נקלעו אליהם. כך למשל חרדה בריאה גורמת לנו להתרחק מחיות ארסיות או מאזורים מסוכנים, ולהיזהר מאיום של אויב חזק מאיתנו. אם בכל זאת מצאנו את עצמנו במצב מאיים – אותה תגובת חרדה מפעילה את תגובת "הילחם או ברח" המפורסמת, שבה הגוף מתמלא אדרנלין ומוכן לפעולה: הלב פועם בחוזקה להזרים דם לשרירים, הנשימה מואצת, החושים מתחדדים. זוהי מתנתה החיובית של החרדה – היא מכינה אותנו להתמודד עם הסכנה בכך שהיא מדרבנת את הגוף והנפש לפעול במהירות ובנחישות. במילים אחרות, תכליתה המקורית של תחושת הפחד היא להגן על חיינו ועל שלומנו.

הצד החיובי של חרדה

חשוב להבין שלא כל חרדה היא דבר רע. במינון הנכון, חרדה היא מנגנון מציל חיים ומכוון התנהגות. היא שומרת אותנו ערניים לסכנות ומעודדת אותנו לנקוט אמצעי זהירות נבונים. למעשה, מחקרים בפסיכולוגיה הראו שמידה מסוימת של עוררות וחרדה משפרת ביצועים – אפי' בהישגים כגון בלימודים. לפי עיקרון זה, כאשר רמת ההתרגשות או המתח בינונית, אנחנו מתפקדים במיטבנו: הפחד המתון מדרבן אותנו להתכונן, ללמוד, ולהיות דרוכים וחדים יותר. כל תלמיד שהרגיש "פרפרים בבטן" לפני בחינה וגילה שזה דווקא מחדד את הריכוז, או בעל דרשן שחווה התרגשות לפני עלייה לדרוש ונתן הרצאה מעולה – מכיר את ההשפעה המיטיבה הזו של חרדה מתונה. החרדה במצבים אלה מאותתת לנו שמשהו חשוב עומד לקרות, ומגייסת את הכוחות הפנימיים שלנו להתמודדות.

בנוסף, חרדה מתונה עשויה למנוע מאיתנו מעשים פזיזים. היא גורמת לנו לתכנן מראש, לשים לב לסימני אזהרה ולהיערך למצבי חירום. בעת איום ביטחוני, תחושת הדאגה מדרבנת משפחות להכין מרחב מוגן, להצטייד במצבי חירום, ולתכנן מה יעשו בעת הצורך. היא זו שגורמת לילד להיצמד להורה ברחוב כאשר נשמעת אזעקה, ולנהג לעצור בבטחה בצד הדרך כששומעים התראה. במובן הזה החרדה היא כמו שומר סף נאמן – היא מנגנון הגנה טבעי המאותת לנו לעצור, להתגונן ולהישמר לנפשנו כשאיום מופיע באופק. ללא שמץ של חרדה, היינו עלולים להתנהל בעולם בחוסר זהירות מסוכן.